יום שני, 30 בדצמבר 2013

My 2 cents about thigh gap..

הפוסט הזה נכתב בעקבות הפוסט של זוהר וסילויצקי, שנוגעת הרבה בתופעה של רזון קיצוני במדיה.
היום גם ראיתי בסטטוסים מצייצים, פוסט על מישהי במידה 3 - 40 שלא מוצאת בגדים ברשתות מיינסטרים כמו קסטרו ורנואר. כולם התלהמו על הבחורה הזו, קראו לה attention whore, הציעו שתעשה דיאטה (למרות שהיא רחוקה מלהיות שמנה) מספר פעמים, ובעיקר תקפו אותה.  ויודעים מה? אולי הניסוח שלה לא היה מדויק, אבל הטענה נכונה!

אני לובשת כרגע מידה 44, לפעמים 42. אני לא הר אדם, אני לא שמנה באופן קיצוני. למה מחוייבת ללכת לקנות בעונות ו-ML את הבגדים, שתסלחו לי מאוד, אבל מעוצבים בצורה זוועתית ולא מחמיאה בכלל. גם אני רוצה את הטישרט המגניבה, את הסוודר המשוחרר, שפאקינג לא עוברים לי את החזה, ואת המכנס שמפוצץ בלייקרה, אבל במידה 46 בקושי עובר לי את אמצע הירך.
אפילו בעונות, מידה 46 לא נסגרה עלי, אבל בדגם אחר 42 מחליק עלי. אז ניגע כאן בכמה סוגיות היום.

1. אני קוראת לחברות האופנה - ישרו קו! ביניכן, ולפחות בין הדגמים. לא יתכן שבאותה חנות, מכנס במידה 42 יהיה לי גדול ובדגם אחר מידה 46 לא תיסגר עלי. מה הקטע?? למה במארקס אנד ספנסר, באסוס ובעוד אתרים מידה היא מידה וזה אחיד בין הדגמים, אבל בארץ אפשר להשתגע ואת לא יכולה לדעת איזו מידה את צריכה כי לכל דגם יש סקאלה אחרת? די!
אגב, המקרה הזה היה ברשת ONOT, רשת למידות גדולות לכל דבר. קצת אירוני, הייתי אומרת..
אה כן, במטותא מכם, מעצבים יקרים.. אם זה לא קשה מדי.. אם תחליטו כן ליישר קו, תנסו לדאוג שמידה 46 תהיה 46 ולא 40, סבבה? לא בא לי ללכת ל"ריקושט" ולקנות אוהל כשמלה, קצת כבד, ולא מחמיא, אתם יודעים...


2. פרזנטוריות רזות מדי - באמת? לקחת דוגמנית גבוהה וחטובה במידה 38, 40 במקרה הטוב, כדי לייצג קהל לקוחות שקונה מידות 46-48 ויותר? איך בדיוק מרינה מקסימיליאן בלומין/קרני/וואטאבר אמורה לייצג את האישה הממוצעת שבאה לקנות בגדים ברשת שאותה היא מייצגת (כן, נתפסתי על ONOT, אבל רק כי הם ממחישים את הנקודה כ"כ טוב, זה קורה בהרבה חברות נוספות).
כשלפרזנטורית אין גרם שומן על הצלעות בגב, ובטן שטוחה, איך the fuck היא אמורה לייצג אישה שלובשת מידה 50-52? יודעים מה, אולי הלכתי רחוק.. איך היא בדיוק מייצגת מידה 44?? נכון, היא לא. משום מה גם החברות שכבר מתיימרות לפנות לקהל המידות הגדולות מנסות ליישר קו עם "המיינסטרים" ולקחת דוגמניות שרזות בהרבה מקהל היעד שלהן.

מרינה מקסימיליאן לקולקציה האחרונה של ONOT. מייצגת מידות גדולות my ass


3. התעורר לאחרונה עניין של thigh gap, רווח בין הירכיים כשמצמידים את הרגליים. ואין לי רווח, ואוי אוי אוי - יש לי "צמיגים" בגב! והרגליים שלי גם לא הכי רזות. ואני הולכת בשורטס עם גרביון, חצאיות מיני, וגם שמלות מיני, לא רק סמרטוטים רחבים וחסרי צורה עם הדפס הזוי שמנסים למכור לי. נכון, עדיין לא הגעתי למקום שאני שלמה עם עצמי עד הסוף, עדיין יש לי שד בראש שאומר לי להפסיק לאכול כליל, לחזור לשגרה מטורפת ולא בריאה של 200-300 קלוריות ביום, רק כדי להגיע לרזון הזה. אבל לא, אני נלחמת בזה. אני אוכלת, משתדלת לעשות את זה מאוזן, אבל גם לא למנוע מעצמי כלום.
אני אעשה עם הגוף שלי מה שאני בוחרת, וכולם יכולים לקפוץ לי.
 חברות האופנה שמסרבות לראות אותי כלקוחה פוטנציאלית? איבדו אותי, אני נוסעת לחו"ל, קונה דברים מהממים ואיכותיים פי שניים ובחצי מחיר - ושם מקבלים אותי! איבדתם לקוחה. לקוחות. פלח שוק שלם שמרגיש מקופח ומצורע.
אז תמשיכו בשלכם, להתנהג כאילו אין לגיטימציה לייצר בגדים יפים ואופנתיים במידות גדולות יותר מ-38-40, ואנחנו נמשיך לפרנס אחרים.

בחורה שמנה במיני!! ועוד מחייכת! שאלוהים ישמור אותנו...

4. טוקבקסטים - "הפתרון הוא ברוקולי והרבה עלי בייבי" , "תעשי דיאטה יא שמנה". ב-א-מ-ת שיצאתם לי מכל החורים עם התגובות הדוחות והפוגעניות שלכם.. אתם - לא תגידו לי מה לעשות עם הגוף שלי ואיך לחיות את חיי, אין לכם שום זכות לדבר ככה ולפגוע ככה!! מדברים כאילו אתם יותר טובים ממני ומתנשאים. סליחה, אבל למה נראה לכם שהמילים שלכם יגרמו לי למשהו אחר חוץ מלהתעצבן ולקלל אתכם בלב? מי ומה אתם? מאחורי המקלדת אתם נורא חזקים, אבל אם נראה אתכם במציאות, מה נמצא?
סביר להניח שמאחורי המקלדת אתם סתם קופיפים חסרי בינה שלא יודעים להתמודד עם משהו שונה מכם או שמסרב לחיות לפי אמות המידה שלכם..
מבחינתי נכללים בקטגוריה הזו כל האנשים ה"נחמדים" - "אם רק תרדי 10 ק"ג תהיי כ"כ יפה.." "חבל עליך, רק תעשי דיאטה". כאילו, מה? אם יש לי עוד 20 ק"ג אז העיניים שלי פחות יפות, פחות ירוקות? השיער שלי פחות יפה? משקל לא עד כדי כך  משפיע על תווי הפנים והמראה, אז תעשו לי טובה.. ההערות האלה הן הכי מכאיבות, כי מלטפים אותך ואז נותנים לך סטירה, באותו משפט, וזה פשוט מרגיז!!
ומי אתם בכלל שתעירו לי על המשקל? לקוחה בחנות? בנאדם באוטובוס? אתם לא מכירים אותי what so ever ואין לכם שום זכות להעיר לי על המראה, ובטח על המשקל שלי!!
בפעם הבאה שמישהו רוצה להגיד לי את זה, תחסכו ממני..


למוחות האופנה הצרים האלה, אני מי שאני ומה שאני, לא טוב לכם? כולכם יכולים לקפוץ לי..
No thigh gap, no problem.

יום שישי, 20 בדצמבר 2013

מה מתבשל - לחם אגוזים כפרי

 שלומלום :)

אז.. כן. הילדה התחרפנה. הכותרת היא אכן לחם אגוזים. למה? כי בא לי, וחיפשתי מקורות השראה, וככה הגעתי למקצוע הקודם שלי - טבחות.

מאז ומתמיד אהבתי את המטבח, האהבה לאיפור התחילה יותר מאוחר אלה שני תחומים שאני מאוד אוהבת, שנותנים לי מקום להתבטא, ליצור משהו מאפס. מבחינתי שני התחומים הם אומנות לשמה.
החלטתי שאני פותחת בסדרת פוסטים די מיוחדים - איפור בהשראת המטבח, בהשראת המנות שאני מכינה. לפעמים  מתוק, לפעמים מלוח, לפעמים חמוץ.. טוב.. בעצם מלפפון חמוץ לא יראה הכי טוב, אז נוותר על זה..

את הסדרה יפתח פוסט קליל, באווירת החורף, עם אוכל נחמה - לחם אגוזים כפרי, עם אגוזים מתפצחים, ארומה מיוחדת, ותחושה של בית. התאמתי ללחם איפור מפלטת naked 1 של אורבן דיקיי. בפוסט הזה יש מדריך step-by-step - לאיפור, וללחם.
אני נותנת לכם כאן עוד הצצה לחיים שלי, לדברים הקטנים שממלאים אותי בתחושה נעימה, ביתית.

יום שישי, 16:07 אחה"צ, רונית שחר עם "אהוב יקר" בגלגל"צ, קר בחוץ, חם בפנים עם התנור דלוק, הריח של הלחם מתפשט בבית וגורם לחיוך, לתחושה של בית, למרות שהקירות האלה שכורים. רק אני ואמא בבית. משפחה.

אז נתחיל..? נתחיל.


בקערה, מערבבים 500 גר' קמח לחם ו-500 גר' קמח מלא (אני השתמשתי בק"ג קמח כפרי של סוגת, עם 2 כפות (17גר') שמרים יבשים או 50 גר' שמרים טריים.

מוסיפים לקערה 2 ביצים, 2 כפות דבש, ו600 מ"ל חלב פושר

מכניסים למיקסר וו לישה, ומפעילים בעוצמה הנמוכה ביותר, ע"מ לא להעיף את הקמח

לשים עד לקבלת בצק, אז מוסיפים כף מלח ו-150 גר' חמאה מומסת

מעבירים את הבצק לקערה משומנת ומוסיפים את האגוזים. כמות וסוג לפי הטעם - אני הכנסתי ככוס וחצי אגוזי מלך ולוז.

משמנים את פני הבצק למניעת התייבשות ועוטפים בניילון נצמד. מתפיחים עד להכפלת הנפח.

לאחר ההתפחה, לשים את הבצק על שיש מקומח

חוצים את הבצק לשני חלקים

חצי מהבצק שמתי בתבנית משומנת (השמן כדי לתת קראנץ' בתחתית ובדפנות)


את החצי השני החלטתי לעצב באופן חופשי לכיכר עגולה

מכסים את שתי הכיכרות במגבת לחה ומניחים בצד. בינתיים מחממים תנור ל-190 מעולות.
כשהתנור חם, מכניים את ככרות הלחם ואופים 40 דקות.


בזמן שהלחם היה בתנור, התאפרתי:


התחלתי בבסיס הרגיל של פיינט פוט soft ochre וקונסילר prolongwear של MAC
 


הנחתי בקפל עם מברשת שטוחה צללית קרם בגוון bad to the bronze מסדרת קולור טאטו של מייבלין

טשטשתי עם מברשת deluxe crease brush של ריל טכניק

 מעל צללית הקרם, הנחתי את הצללית Smog עם מברשת הנחה שטוחה

טשטשתי עם מברשת טשטוש

על עצם הגבה הנחתי את צללית Virgin

על העפעף הנחתי את צללית Half Baked הזהובה

בבסיס הקפל טשטשתי את Dark Horse

עם אותה צללית כהה תחמתי את קו הריסים התחתון בעזרת מברשת shading brush של ריל טכניק

יצרתי נקודת אור בזווית העין הפנימית בעזרת Virgin

טשטשתי מעט את המעבר בין הקפל לעצם הגבה עם צללית Buck

צבעתי מעט את הגבות בג'ל של מאלו וילז


הנחתי מסקרה colossal cat eyes של מייבלין


סיימנו!!



זה פירוט המוצרים והמברשות שהיו בשימוש:


אם הגעתם עד לכאן, תשאירו מילה טובה ;)

שבת שלום,
טל :*




יום רביעי, 18 בדצמבר 2013

ביקור בית - MALU WILZ

שלומלום!!

so.... אחרי אי-אילו מקרים לא נעימים שעברתי לאחרונה בהקשר המשפחתי (מי שעוקב אחרי בפייסבוק כנראה יודע...) החלטתי לכתוב על הביקור שלי מחודש שעבר, בסניף ת"א של  חברת מאלו ווילז, שהזמינו אותי לקפה, ועל הדרך לראות מי ומה הם :)

אז ככה, החברה מגיעה במקור ממינכן, גרמניה, וקמה ב-1985 ע"י Helmut Baurecht, מנהל מכירות בתחום הקוסמטיקה. החברה מתנגדת לניסויים בבעלי חיים ויכולה לתת מענה מצויין למאפרות שמעוניינות להרחיב את התיק שלהן עם מוצרים נטולי אכזריות.
אתן לא תראו יותר מדי פרסומות לחברה הזו, היא מכוונת יותר לשוק המקצועילמיטב הבנתי, ויש לה בארץ רק שני סניפים - ת"א וחיפה.

כשהגעתי, קיבלו אותי בצורה מקסימה, הבנות היו נהדרות, והיה תענוג. עברו איתי מוצר-מוצר והסבירו לי עליו, נתנו לי לחוש בכל דבר שרציתי. הסבירו לי על הרכב המוצרים, התאמה לסוגי העור השונים, עשו לי הדגמ נהדרת של קרם הקמופלאג' שמיועד להסתיר פגמי עור קשים יותר, ואזורים כהים דוגמת קעקועים וכתמים שונים.
הדגימו לי "מלמעלה", בלי התהליך השלם, את הקמופלאג' בשילוב הפודרה התואמת, ה-Fixing Powder, על הקעקוע שיש לי על מפרק יד ימין. בואו נגיד ששכחתי שזה שם, משכתי את השרוול מעל ומשכתי ביום שלי. זה היה סביב 12 בצהריים. אחרי כל היום, ששטפתי ידיים עם סבון מספר פעמים אחרי כל מיני פעילויות (יומיומיות, לא לפתח סרטים כחולים בראש!!!) הגעתי לאמא לחיפה לקבל טרמפ הביתה. כמובן שביקרתי את הכיור גם שם ופתאום משהו היה חסר לי בעין. הסתכלתי, וחיפשתי את הקעקוע האהוב שלי.. אה, כן, עשו לי ניסוי. הוא היה שם, בשמונה בערב. כמעט כמו חדש. שפשפתי במים, שפשפתי בנייר, כלום!! לא זז!!

טוב, הכל נחמד וזה, אבל אתם בטח רוצים לראות עם מה יצאתי.. 


Fixing Powder - אז בקרם הקמופלאג' אין לי צורך, אבל רצתי לקנות את הפודרה, כי שלי גם ככה נגמרה..
הפודרה נעימה וקלילה, לא מעמיסה על העור ולא יוצרת מראה קמח גם כשיחסית העמסתי ממנה. מה שכן, העור שלי ידוע כסופר-מגה-אקסטרה-שומני, ואחרי כחמש-שש שעות כבר התחלתי להבריק. אם מתחשבים שעובדה שעם כל פודרה אחרת לוקח לי שעה וחצי להבריק - הפיקסינג פאודר והבלוט של מאק הן היחידות שהחזיקו לי חצי יום בגבורה יחסית.
הפודרה מגיעה בתפזורת, עם מעין "מלחיה" שמאפשרת שליטה בחומר, וכרית פאף איכותית שטובה להנחה יותר מסיבית של הפודרה, כמו שהעור שלי צריך. בעלות העור היבש יותר, או פחות שומני בכל אופן, יכולות בכיף לעבוד גם עם מברשת נחמדה ורחבה.
מומלץ :)








מכורת גבות שכמוני, לא תצא בלי מוצרי גבות, כמובן!!
ג'ל גבות - התחדשתי לי גם בג'ל גבות בעל צבע, כי שקוף כבר יש לי (היה שקוף בשלושת השימושים הראשונים, כן..?)
ג'ל גבות בגוון כהה, ממלא את הגבה בצורה עדינה ויפה. מעט עדינה מדי בשבילי, אני אוהבת גם לעצב את הגבה מחדש בעזרת צללית, בעיקר כדי "ליישר" את הקצוות הפנימיים של הגבות, שם יש לי מעט "חורים".
יותר מדי חידושים המוצר הזה לא מציע, אבל הוא עושה את עבודתי נאמנה, וגם על שיער שיבה הגוון הזה ישב בצורה טבעית ומקסימה.



דואו צלליות - אמרנו שג'ל גבות בלבד לא מספיק לי, אז כמובן שלקחתי שתי צלליות להשלמת המראה - אחת חומה-טואופית למילוי עדין אך מסודר של הגבה, והצללית השניה בגוון שמנת מאט, ל"חיטוב" הגבה בצד התחתון.
הצלליות נעימות וקרמיות בתחושה, עושות עבודה טובה, בעלות פיגמנט, כמעט בלי נשורת, אבל אחרי כשש-שבע שעות ראיתי קריסה ותזוזה מסויימת של הצלליות, אם כי מזיעה ופחות משומניות. העפעף שלי, כמו שאר הפנים, מאוד שומני ונוטה להזעה, כך שאני לא יודעת כמה אני מדד טוב לבחינה של מוצרים כאלה. בכל אופן, הצלליות נהדרות, אולי יחזיקו יותר על מישהו אחר, ואולי מזג האוויר הפריע להתנסות. במקסימום אציק לכם שוב :P



 Luminizing Finish Powder - פודרה מאירה, שמבחינתי יכולה לשמש נטו כהיילייטר, למרות שנטען שהיא יכולה לקבע מייקאפ. לטעמי זה מעט מבריק מדי. הברק שמתקבל נהדר, ובאמת מחמיא. הנחתי את הפודרה במקומות הגבוהים בפנים, והיא נתנ glow בריא שכזה - לא ברק מאסיבי דוגמת Soft & Gentle של MAC, אלב גם יותר חזקה מה - Lightscapade שלהם, שבד"כ אני מאוד אוהבת, אבל הוא מעט חלש לי. הפודרה הזו היא משהו טוב באמצע, תתאים לכלות עדינות בפרט ולמתאפרות שאוהבות ברק מעודן בכלל (אה, ותהיה נ-ה-ד-ר-ת לעצם הגבה).
מה שכן - אני ממליצה להניח את החומר עם מברשת קצת דחוסה דוגמת האקספרט של ריל טכניק או משהו בסגנון, מצאתי שמברשות פלאפיות ורכות לא אספו את החומר כ"כ טוב.
בסה"כ הצלחה :)




סווטצ'ים:


למעלה - פודרה מאירה, באמצע - צללית שמנת מאט, למטה - צללית חומה


שפתון וסילר -  בחרתישפתון בגוון 07, אדום עמוק, שמזכיר במשהו את ה- Diva של מאק, אבל יותר לחותי ממנו. השפתון מאוד נעים, בעל פיגמנט חזק, מעניק לחות לשפתיים ובסה"כ כיפי. הנחתי את הסילר מעל עוד באותו יום והלכתי לאכול ארוחת צהריים. כשסיימתי לאכול, מנת פסטה עם ירקות מוקפצים במעט שמן זית, אם אתם מתעקשים לדעת, היה סטיין חמוד על השפתיים. הסילר, שנקרא Perfect Lip Fix, מבוסס על אלכוהול ומשאיר תחושת עקצוץ מוזר בהנחה - מאחר והוא נספג זה יכול מאוד לבלבל, אין להניח יותר משכבה אחת, אחרת השפתון פשוט יתפורר. עכשיו - עפ"י הנסיון שלי, השילוב לא שרד אוכל שומני בלי לרדת לגמרי. נשאר גוון יפהיפה על השפתיים, ואני מרגישה שהסילר כן עזר לשפתון לדהות בצורה אחידה. לא ידוע לי שמוצר מתיימר לשמור על השפתון במשך X שעות, אבל מבחינתי הוא יהפוך את השפתונים לסטיינים במקום לחותיים, שזה גם טוב.




בסה"כ התרשמתי לטובה מהחברה ומהיחס, כמו בכל מקום יש מוצרים יותר ופחות טובים, ויש גם פקטור של נסיון אישי - על כל אחד המוצר יתפקד בצורה שונה.
בשורה התחתונה - יום כיף, התרשמות כללית חיובית, וסביר להניח שאחזור אליהם למוצרים נוספים :)

שלכם תמיד,
טל

יום רביעי, 11 בדצמבר 2013

כימיה של צבעים - פלטת Alchemy של Lime Crime

שלומלום!!
אוי, כמה התגעגעתי לכתיבה, לאנרגיות האלה.. בגלל העבודה האנרגיות האלה קצת נשחקו, אבל אשתדל לחזור בפול ספיד :)

לאחרונה הגעתי לאיזשהו שובע מקניות קוסמטיקה, ברמה שכבר לא בא לי לקנות.. החלטתי שבמקום לסקור מוצרים חדשים, אני פשוט מוצאת דרכים יצירתיות להשתמש במוצר אחד.
הפעם איתגרתי את עצמי :)
החלטתי שאני מנסה ליצור כמה שיותר לוקים *לבישים* מפלטת Alchmey של Lime Crime. למה זה אתגר, אתן שואלות...? תנסו לחבר ירוק, כתום, כחול, סגול דואוכורמי ולבן-זהב ללוק לביש. קאפיש?

טוב, בלי הרבה דיבורים, הנה הפלטה, לא פוטוגנית בעליל אחרי די הרבה שימושים...




במקור, כמו שניתן לראות בחלק מהמקומות, יש הטבעה מהממת על הצלליות שגרמה לדחות ולדחות את חידוש הפלטה (היא אצלי מיוני....). בסוף החלטתי שדי, ואני חייבת לעשות איתה משהו, כי היא כ"כ מהממת!!

פה ושם השתמשתי בה, לא יותר מדי עד עכשיו. השבוע החלטתי שאני לוקחת את עצמי בידיים ומנסה להוציא ממנה כמה שיותר, אבל - בלי להוסיף צלליות משום מקום אחר, למעט צללית שמנת מאט לעצם הגבה,  שזה המקום היחיד שהרשיתי לעצמי להתגמש. צללית שמנת מאט ועפרון שחור הם הדברים היחידים שהוספתי לפלטה ע"מ ליצור את הלוקים השונים.
אם תהיה לי השראה יהיה חלק שני לפוסט הזה בשלב מסוים אבל כרגע די נגמרו לי הרעיונות...
(כן, אני יודעת שיש כאן הרבה סגול בשקע, bare with me.. הייתי קצת תקועה)


התחלתי במעושן סגול-כחול שהכי קל להוציא מהפלטה. ביצוע פשוט, מראה קליל.
עפרון שחור בקו המים העליון והתחתון בשילוב הרבה מסקרה נותן אחלה פוש ללוק הזה :)



 ועם משהו יומיומי יותר, עם קפל כתום, תיחום תחתון ירוק, וזהב-להן על העפעף, למרות שלא רואים..



לזמנים שלא בא לנו להשקיע יותר מדי וסתם רוצים זריקת צבע..



ואז משדרגים עם (עוד) תיחום תחתון ירוק ליציאה אחרי העבודה..



ואם בכלל רוצים להשקיע, אז צללית כחולה בפינה החיצונית, וזהב-לבן בפנימית.. השקעה של ממש!!!

דעתי על הפלטה? פיגמנטית בטירוף, מצויינת לעבודה, אבל קשה להשתמש בה לבד בגלל הגוונים המגבילים. בשילוב עם נייקד או משהו קצת יותר טבעי, ורצוי גם מאט, היא תהיה נהדרת. לבדה היא קצת קשה לתפעול. מומלצת למאפרות מבחינתי, וגם לפריקיות צבעים. נראה לי שלמשתמשת הממוצעת זו פלטה קצת בעייתית..

כן, זה פוסט בלי הרבה מלל.. עד שיש לי אנרגיה יש לי גם מחסום יצירתיות כבונוס..
תזכרו תמיד שאני אוהבת גם אם אני לא כאן במשך שבועות, אני מאמינה שבקרוב זה ישתנה ;)

אוהבת תמיד,
טל