יום ראשון, 22 במאי 2016

שורטס

היום היה יום מיוחד. לא בגלל שאישה זרה עצרה מולי באוטובוס לפני שירדה רק כדי להתפעל מהאיפור בגווני שקיעה עמוקים שיצרתי על פני הבוקר; זה גם לא היה בגלל האהבה שהרעיפו עלי בביה''ס , אפילו שזו כיתה שלא הייתי איתה. זה אפילו לא היה בגלל שנכנסתי לרשת 'גולף' וקניתי בגדים במידה 42, מידה שרק חלמתי עליה בעבר, שכן היו תקופות שגם 46 לא נסגר. זה גם לא היה בגלל מידה 2 בחולצה שקניתי ב'תמנון' שאליה נכנסתי ללא מאמץ מרות שמבחינתי העולם שלי רק מתחיל במידה 4 או 5 (לפחות זה האמיתי או השפוי, איך שתרצו לקרוא לזה, העולם שבו אני אוכלת, שובעת ולומדת להנות במקום לשאוף למשקל 55 ק"ג וזה על גובה 180 ס"מ, מיינד יו).

היום יצאתי לעבודה בשמלת מיני מתנפנפת. בלי מחטב ובלי גרביון להתעטף בהם. אמנם הייתה עלי כמות מכובדת של איפור (תסכימו איתי שהמעמד מחייב) אך גופי היה חשוף כמו שלא היה מעולם, לפחות עבורי. אין גרביון שיתן כיסוי עדין לרגל וישווה גוון אחיד יותר. אין מחטב שיכניס את הבטן והגלגלים בגב פנימה. אין אפילו טייץ קצר שימנע שפשפות בירכיים ויעזור לי לזכור למשוך את השמלה למטה כל הזמן. שלא יהיה חשוף מדי, שלא יחשוף את הירך הלבנה, כמעט שקופה, עם הצלוליט הזה, שרוקד ומרצד עם כל תנועה של הרגל.
אפילו נעלי עקב לא נעלתי. ויתרתי על האפקט המאריך שלה, על האשליה של רגל ארוכה ודקה יותר, לטובת עוד כמה שנים ללא כאבי גב וברכיים בהמשך.

ככה הייתי היום. חשופה. שמלת מיני ללא שרוולים,ללא מחטב, ללא גרביון. חשופה בפני עצמי. לראשונה מזה שנים נתתי לעצמי להרגיש את המגע של הרגליים שלי בלי בד חוצץ באמצע, שמסתיר, אורז, מחליק. רק אני, עורי שלי.
הייתי חשופה והייתי בסדר עם זה. למדתי לקבל את עצמי. עם הצלוליט, עם הצלקות בברכיים מתאונות ילדות למיניהן, עם זקיקי השיער השחורים שאני רואה מבעד לעור הלבן. למדתי לקבל אותי, זו האנושית שלא מטושטשת בגלל רזולוציית תמונה נמוכה, פוטושופ או צילום ממרחק. אני ואנוכי.

הצלחתי לחזור הביתה בחיוך ולא מרוסקת מעודף מודעות עצמית ששובר כל פיסת חיוך ותחושה טובה ומחזיר אותי להתייחד עם השדים בראש. חזרתי הביתה וחייכתי. לעצמי, למי שסביבי.

בוודאי תבינו אותי אם אומר שלסבב סידורים בעיר אחרי העבודה ביקשתי להתנתק מהבגדים השחורים ולו במעט, גם אם זה לחצי יום ורק חצי מהלבוש. אחרי חיטוט בארון הגדול שפתאום התרוקן לו גיליתי שאין לי מכנסיים ארוכים. נשארתי עם מספר שמלות שחורות שרובן קצרות ותו לא. גם המכנסיים שנשארו בארון ופעם היו קטנים גדולים עלי בשתי מידות עכשיו. מצאתי את עצמי שולפת מהארון בחשש זוג מכנסונים קצרים שמעולם לא לבשתי החוצה לבדם, רק עם טייץ או גרביון 200 דנייר, שחלילה לא יראו שהרגליים לא חלקות, בצבען או בצורתן.  מדדתי אותם, והם עלו והרגישו בסדר. לבשתי גופיה כחולה בגזרת racer back והסתכלתי במראה. מאז גיל 9 או 10 לא לבשתי מכנסיים קצרים, בטח לא כאלה. בזמנו הפסקתי כי כל הרגליים שלי היו מלאות פצעים אחרי שנעקצתי בלי סוף ע"י יתושים בפארק אפק, אח"כ זה נמשך בגלל הסיבות הארורות שאני מכירה יותר מדי טוב: דיבורים מאחורי הגב מצד משפחה וגם 'חברים' על איך אני מתלבשת, כמה אני אוכלת, כמה מהר אני אוכלת, איך אני הולכת ואיך אני נושמת (בחיי ששמעתי גם את זה ואני גם זוכרת ממי ומתי). כמובן שלא נשכח את קריאות ה'יא דבה', והשדרוג ל'תראו, דוב אפריקאי' מפי הביריון של השכבה שלצערי גר במרחק שני רחובות ממני.
מילא היו מאשימים את החינוך, את התרבות של אותן שנים, את האופנה. בחרו להאשים אותי שבחרתי בחולצות שבקושי פוגשות את המכנסיים, בחרו להאשים אותי שאני מתלבשת בצורה לא נאותה לגילי וצורתי  כשזה מה שיש לחנויות להציע לי. לא רק שהייתי ילדה שמנה, התפתחתי מוקדם בנוסף ועקפתי את אמי בגובה כבר בגיל 11. פרופורציות הגיוניות ואיזון תמיד היו מילה גסה בחיים שלי.

אז כולם התלוננו וצקצקו, ואני הקשבתי להם והתכסיתי. הלכתי במשך שנים רק עם מכנסיים ארוכים (עד לפני כארבע שנים) ורק עם שרוול 3/4 (עד לפני כ-7 שנים, אז העזתי ללכת עם שרוול קצר). כל זה גם בחודשים הכי חמים של השנה. התכסיתי כמה שרק אפשר. הסתתרתי. כדי שלא יהיה להם מה להגיד, שיעזבו אותי לנפשי.  כמובן שזה לא עזר, אבל עדיין המשכתי להתכסות.

אחרי כ"כ הרבה שנים של הסתתרות, היום נחשפתי. לבשתי שורטס עם גופיה ללא שרוולים ויצאתי החוצה. עם העור הלבן, עם הצלקות על הברכיים, עם זקיקי השיער שרואים רק ממש מקרוב. נכנסתי ככה לחנויות הבגדים, מדדתי בגדים, ותירגלתי סינון של מבטים זרים ובוחנים. תירגלתי מבט מקבל ולא שופט מעצמי, על עצמי.

לכאורה היה יום טוב, רק שהוא מעורר מחשבה קצת עצובה. ההישג הזה, אבן הדרך בתהליך לקבלה ואהבה עצמית, הגיע רק כאשר אני רזה באופן יחסי למה שהייתי. לא הצלחתי לקבל את עצמי ככה לפני שהשלתי 33 ק"ג. השאלה שכל הזמן מעסיקה אותי היא האם ההתקדמות הזו הגיע בגלל המידה שהצטמצמה לה, בגלל אובדן המשקל וההתקרבות למודל היופי הרזה, או בגלל שעברתי תהליך נפשי כלשהו, גם בעזרת קבוצות האופנה השונות במרחבי הפייסבוק, שסיפקו כתף תומכת וכר פורה להעצמה אישית, מקום בו נשים לא שופטות ומפילות אחת את השניה, אלא פועלות עפ"י ההפך הגמור - הן מפרגנות ומרימות אחת את השניה. אני מאמינה שזה היה שילוב של הכל יחד, אם כי אני עדיין מצרה על כך שלא הצלחתי לראות את עצמי באור חיובי גם לפני השינוי שעברתי.

אל תחשבו לרגע שאני מתחרטת על הניתוח שעשיתי או על צעד אחד מכל מה שעברתי. זה רק שהייתי שמחה אם התהליך הנפשי היה מראה תוצאות גם לפני הירידה במשקל, ואז אולי הייתי יודעת שהיו תוצאות ממשיות להכל, והמותן המכווצת היא לא הדבר היחיד שהשפיע על הלך הרוח.

יום שלישי, 5 בינואר 2016

על תקווה, אמונה וצבע ורוד


היי היי!

השעה שש בבוקר, אני יושבת בסלון עם המחשב ומחטטת קצת ביוטיוב, רעשים מתחת לחלון העירו אותי לפני שעה וחצי ואני כבר לא יכולה לחזור לישון למרות שנכנסתי למיטה סביב 01:00, אחרי שחזרתי ממשמרת ערב בעבודה. אני לא עייפה, אבל לא כ"כ עירנית. קצת מהורהרת, קצת שמחה, קצת מודאגת. אוטוסטרדת המחשבות שיש לי בשעות כמו אלה יכולה לגרום לראש שלי להתפוצץ. אני חושבת על היום שהיה, החוויות שהיו בו, תוהה מה יהיה איתי בעתיד, וחושבת גם על העבר, ואיך שלא דמיינתי שזה יהיה המקום שלי היום. אם הייתי פוגשת את עצמי בגיל 18-20 ומספרת מה יהיה עוד חמש שנים, אני הצעירה הייתה צוחקת בפרצוף בזלזול. מי חשב שאמצא את עצמי מאפרת? ועוד מלמדת? 
בטחון עצמי או לא, מעולם לא חשבתי שאתגלגל למקום שאני נמצאת בו היום. הייתי בטוחה שאלמד פסיכולוגיה באוניברסיטה העברית (או אנסה ללמוד בכל מקרה; כפי שהחיים לימדו אותי אני לא מסוגלת לשבת ולהקשיב במשך שעות, המערכת שלי לא בנויה ללימודים אקדמאיים) או אלך ל'תדמור' ללמוד קונדיטוריה ולהמשיך את השושלת.
במקום זה מצאתי את עצמי במקום כ"כ שונה. מגחמה רגעית של רצון ללמוד איפור, סתם כי היה לי משעמם באותו רגע, הגעתי ללמד את התחום. ממקום כ"כ לא מתכוון מצאתי אהבה ענקית שממלאת לי את החיים (גם אם הכיס מתרוקן. כסף בא והולך. הנשמה והאהבות שלנו זה מה שנשאר.) ועוזרת לי להתחבר להמון אנשים, וכולם כ"כ תומכים בי, מרעיפים עלי כ"כ הרבה אהבה, וזה כ"כ לא מובן מאליו.
יום עבודה, אני נכנסת לביה"ס ומתאפרת בחנות כי התעצלתי בבית הפעם, בדיוק נכנסות כמה תלמידות וקולטות אותי בחנות, שהיום היא בחלל אחד יחד עם הכניסה לבי"ס. הן באות ומחבקות אותי. חיבוק טוב כזה, מלא באהבה, לא חיבוק של נימוס. הן שואלות לשלומי, ולמה אני לא באה אליהן לכיתה. אני אומרת להן שזה לא תלוי בי ואומרת שגם אני מאוד מתגעגעת להיות איתן. אין לי עוד הרבה זמן להתאפר ולהיכנס לכיתה, אבל אני עומדת עם הבנות, מחובקת, ומפטפטת איתן עוד כמה דקות, על הא ועל דא. אחת מהן מספרת לי שהיא קראה את הפוסט האחרון שלי וממש אהבה אותו, שכיף לה לראות שימוש בצבעים כאלה, ושהיא רוצה להגיע לרמה שלי יום אחד. גל חום בבית החזה. התרגשות. מבוכה. זו לא פעם ראשונה שאני שומעת את זה, אבל בכל פעם מחדש אני נפעמת מכמות ההערכה והאהבה שאני מקבלת במקום הזה. אני מנסה להגיד 'תודה', יוצא לי חצי חיוך מבויש, מבט לרצפה וחצי צעד אחורה. כ"כ הרבה סטירות חטפתי בגיל צעיר, וזה כ"כ השפיע שאני לא יודעת להגיד 'תודה' כמו בן-אדם נורמלי ולסתום. חייבת להתחבא, להתכנס, להתרחק.
אני נכנסת לשיעור עם איפור שהכי לא קשור לנושא הנלמד למרות שלרוב אני אוהבת להתאים את עצמי, לפעמים זה עוזר לתלמידות לראות עוד דוגמא. מסדרים את הכיתה לתרגול, מתחלקים לזוגות והשיעור מתנהל כרגיל.
השיעור הסתיים ואני בדרך הביתה, יש לי חצי שעה לחכות לאוטובוס לעפולה, בשעות הערב הוא יוצא כל שעה. כנראה אגיע בחצות הביתה. אנשים שואלים אותי למה אני עושה את זה; משקיעה כ"כ הרבה ונוסעת כ"כ רחוק. לפני הכל שואלים אם זה משתלם לי. הם לא מבינים שאני לא עושה את זה בגלל הכסף. הם לא מבינים שכשלמדתי הסתכלתי על אנסטסיה ודורין ואמרתי לעצמי שבחיים לא אהיה כמוהן; לא מוכשרת כמוהן, לא מוצלחת כמוהן. ופתאום משום מקום, כשאני עומדת לעזוב את התחום אני מקבלת הצעה להגיע לאודישן ולהצטרף לצוות ההדרכה של 'ירין שחף'. לא העזתי אפילו לחלום על זה. אני לוקחת את ההזדמנות בשתי ידיים ונותנת את כל מה שאני יכולה למקום הזה, כי הוא הרים אותי ממקום כ"כ נמוך בעבר, והיום אני סוגרת מעגל. היום אני מי שחשבתי שלעולם לא אהיה. היום אני זו שתלמידה מבקשת לשאוב ממנה ידע, ששואלים לדעתה ומבקשים את עזרתה. היום אני עובדת לצד הנשים והאנשים שהערצתי כתף לצד כתף, וזה מרגש אותי. לא כי הגעתי למעמד מסוים, אלא כי זה נותן לי תקווה, ומוכיח לי שהכל אפשרי.

בתחילת חודש דצמבר קיבלתי לסקירה מספר מוצרים מחברת Sigma, שיצאו בחלקם בצבע ורוד עז למען העלאת המודעות למלחמה בסרטן השד. בצורה ממש לא אופיינית לי, רוב המוצרים הם ורודים. מי יותר, ומי פחות. טוב נו, יש גם מסקרה כחולה, בכל זאת צריך לאזן.

תודות לדואר ישראל החבילה הגיע יחסית מאוחר כשחודש המודעות כבר הסתיים לו. חודש המודעות הסתיים, אבל המלחמה לעולם לא נגמרת. לחולות בסרטן השד המלחמה היא יומיומית, והיא מתישה.

לקחתי לי מספר שבועות לבחון את המוצרים, ולהלן המסקנות:

Aura Powder  - Nymphaea
(לחצו על שם המוצר לקניה)

סומק ורדרד עם נטיה קלה מאוד לקורל בגוון מאט.
השם בהתחלה הטעה אותי וגרם לי לחשוב שמדובר בהיילייטר, אורה (הילה) היא בעצם אור. השם אמנם מטעה ומדובר בסומק, אבל הוא מקסים לא פחות. הגוונים שנראים באתר די מטעים, והגוון שנראה באתר שונה כמעט לחלוטין ממה שנראה במציאות. הייתי בטוחה שאקבל סומק יחסית כהה שצריך להיזהר איתו מאוד, והתקבל סומק ורדרד-קורלי עדין, ששתי נגיעות קלות עם מברשת סומק יספקו צבע נהדר ורך. כהרגלם, סיגמא מוציאים מוצרי אבקה נהדרים (אם כי קיים ברשותי שימר שהוא מעט נפילה ומתאים לשימוש רק בעיניים) וגם הסומק הזה מיד נכנס לתיק האיפור כשנקראתי לאפר את הכלה היפה נעם. שימוש נוסף שמצאתי לו הוא בעיניים. גיליתי שהסומק נותן לי בסיס נהדר כשאני יוצרת איפור עם גוונים ורודים או סגולים בקפל, והוא מחמם את האיפור ומקל על הטשטוש מבלי להיות ממש נוכח.  Nymphaea הוא גוון רקע מושלם לטשטוש גוונים כהים!

עכשיו במחיר 13.30$ באתר החברה, לכמות מכובדת ביותר של 8.48 גרם ומגיע ב-6 גוונים סה"כ.






Line Ace - Sigma Pink
(לחצו על שם המוצר לקניה)

אייליינר נוזלי בגוון ורוד פוקסיה עז.
כבר שנים שאני משתמשת באייליינר ג'ל ושימוש באיילינר נוזלי לגמרי הוציא אותי מאזור הנוחות שלי, כבר שכחתי איך להשתמש בו. על הצבע אני כבר לא מדברת.
באופן מפתיע למדי הסתדרתי עם המברשת הדקיקה לא רע בכלל (מה שלא קרה כשניסיתי להשתמש באייליינר המפורסם של ג'ייד) והגוון שמתקבל על העור שונה ממה שנראה במיכל, שכן החומר מתחמצן ומתכהה, לטוב ולרע. אני מציעה לקחת את העובדה זו בחשבון למקרה ותבחרו לרכוש את המוצר, שמגיע בחמישה גוונים נוספים. ממה שנראה העמידות סבירה ביותר. המוצר כנראה לא יחזיק מעמד יום של 12-15 שעות, אבל ליום קצר יותר זה בהחלט אמור להספיק. 

מחיר המוצר 14$ עבור כמות של 2 גרם ומגיע ב-6 גוונים סה"כ.






Embellish Lash - Ink It
(לחצו על שם המוצר לקניה)

מסקרה בעלת מברשת סיליקונית מפרידה וגוון כחול-דיו.
אני אוהבת מסקרות עם מברשת סיליקונית, ככה אני. יש לי יחסית קצרים וחצי שקופים, ועל-פניו אני צריכה מסקרה מעבה במיוחד, אבל אלה פשוט יוצרות לי 5 גושים ענקים מכל הריסים וזה לא בדיוק הלוק שאני מחפשת. המברשת של המסקרה מפרידה בדיוק כמו שאני אוהבת, ואין בעיה למרוח גם 3 שכבות של חומר, לקבל עיבוי יפה, ועדיין להיות נטולת גושים. שתי בעיות יש לי עם המסקרה הזו:
1. אני מתה להשתמש יותר במסקרות צבעוניות, אבל זו כמו כולן חייבת בסיס לבן כדי לקבל צבע ולא להיראות כמו צל של צבע. בזמן המריחה, מול מראה מגדילה פי 5 אני רואה את הצבע בלי בעיה, ואז אני מסתכלת במראה רגילה ממרחק נורמלי. איזה כחול ואיזה נעליים. באסה, אבל סיגמא הם לא יחידים שחוטאים בכך. ע"מ להוציא ממנה את המירב אני חייבת למרוח פריימר ריסים לבן כדי לקבל קצת יותר צבע וקצת יותר נפח.
2. זו כנראה רק אני, כי אני בספק אם אפילו טמבור יהיה עמיד עלי, אך אחרי מספר שעות קטן התחלתי לראות פירורים כחולים ומריחה כחולה קטנה מתחת לזווית החיצונית של העין. אני כנראה משהו מיוחד, כי אפילו מסקרות עמידות במים לא מחזיקות עלי יותר ממספר שעות בלי להתפורר או להימרח. ניסיתי את המוצרים הכי מומלצים, ולא נמצאה הישועה.

מחיר המוצר הוא 19$ עבור כמות של 7.2 גרם ומגיע ב-6 גוונים סה"כ.






Power Stick - Sigma Pink
(לחצו על שם המוצר לקניה)

שפתון קרמי בגוון ורוד פוקסיה עז.
המקרה כאן הוא כמו בתחילת הפוסט; אם הייתם אומרים לי שיום אחד אשתמש בשפתון בגוון ורוד עז לא הייתי מאמינה לכם. השפתון הזה כ"כ שונה מכל מה שיש לי ואני רגילה אליו. תנו לי אדום, ניוד, סגול, חום, שחור וכחול ואשדר עסקים כרגיל. תנו לי שפתון ורוד וארגיש כמו אדם אחר לחלוטין. כשהסווטצ'תי לראשונה את השפתון הייתי בטוחה שהוא יהיה קרמי ולחותי בטירוף, ואף יזלוג מעט אך המציאות שונה לחלוטין. המריחה בימים קרירים אפילו מעט קשה, כמו שפתוני המאט של MAC. הפורמולה יחסית עבה וכבדה, מספיקה מריחה אחת לגוון אטום לחלוטין. למרות הקרמיות והברק הלחותי השפתון לא זז במשך שעות, וההסרה שלו בהתאם - דרוש מגבון לח ע"מ להסיר מהשפתיים, או לחלופין לנשנש משהו מעט שומני.
חברה שניסתה את השפתון על היד וניסתה להסיר את הסווטץ' בעזרת נייר יבש פשוט מרחה את החומר ונשארה עם כתם ורוד על גב כף היד. המזל הגדול הוא שהיינו בביה"ס ולא הייתה בעיה להשיג מסיר איפור או לחלופין לתרץ בשיעור שפתיים :)

דבר שמעט מציק לי מלבד הכבדות של הפורמולה הוא כבדות האריזה. אריזת השפתון נסגרת במגנט, שזה דבר נהדר, אך הוא מכביד מאוד על היד ועל התיק אם אני לוקחת אותו ליציאה ולא בתיק היומיום שלי, שגם כך נראה כמו טארדיס מבפנים ומכיל רבע בית.

מחיר המוצר 25$ עבור כמות של 3.2 גרם ומגיע ב-6 גוונים סה"כ.





Power Crayon - Rubicund
(לחצו על שם המוצר לקניה)

שפתון לחותי בתצורת עפרון בגוון קורל בהיר.
מצאתי את עצמי נוטשת לאנחות את הצ'אבי האהוב שלי מקליניק ונצמדת לזה. גוון אטום, אין זליגות, מתאים ל-80% מסגנונות האיפור האיפור שלי. הולך עם מעושן, איפור צבעוני וניאוני או סתם אייליינר שחור ופשוט. הגוון הזה הולך איתי לכל מקום ואני כ"כ נהנית ממנו. האכזבה שלי היא שכנראה לא אוכל להשתמש במוצר הזה לכלות שלי מאחר והוא לא מספיק עמיד (אלא אם הכלה תבחר לרכוש את המוצר בעצמה ולחדש במהלך היום והערב).

מחיר המוצר 15$ עבור כמות של 2.58 גרם ומגיע ב-6 גוונים סה"כ.







הסווטצ'ים:




איך אני אשתמש באייליינר ורוד בשגרה הקבועה שלי השד יודע, אבל אני שמה לב שמתוך רצון לבחון את המוצרים השתמשתי יחסית הרבה במוצרי השפתיים ומצאתי את עצמי נהנית מהצבע. בהחלט לא רגיל אצלי!
לאחרונה אני אוהבת להניח את ה-Power Crayon על כל השפתיים ולטפוח מעליו את ה- Power Stick למתן גוון עמוק וכהה יותר, והגוון המתקבל חביב ביותר.


בתמונה השניה אפשר לראות את מצב הזרוע שלי אחרי שהורדתי הכל בשפשוף עם מגבון לח (רגיל). השאריות מה- Power Stick עוד קיימות יום אחרי, וזה כנראה אומר משהו.


הסיכום שלי היום לא יהיה על כך שאתן חייבות את המוצרים בארסנל שלכן, אלא על משהו אחר.
עד לפני כמה שנים הייתה לאמא חברה, יאנה. את יאנה הכרתי מאז שאני תינוקת, היא היתה אישה כ"כ עדינה וטובה, ממש כמו צמר-גפן מתוק, רק בלי הנזק לשיניים. כולם אהבו אותה, ואני זוכרת רק דברים טובים ממנה. יאנה נפטרה לפני כתשע שנים מסרטן השד. היא ניצחה את המחלה פעם אחת בעבר, אבל למרות שעברה כריתה הסרטן חזר ולקח אותה. עכשיו אמא של חברת ילדות קרובה שלי נאבקת במחלה בעצמה. זה שם, לא משנה לאן נסתכל.
לכו להיבדק, אל תשכחו ואל תזניחו.



שלכן תמיד,
טל פיניקס

יום שבת, 5 בדצמבר 2015

מדריך איפור: מראה איפור צבעוני עם פלטת Electric

היי היי!

היום אני לא צריכה לחשוב יותר מדי על פסקת פתיחה, כי הבטחתי לספר על משהו בפוסט הקודם.
בחודש שעבר הוזמנתי לטיפול במכון Slim & Beauty בקריית מוצקין. מדובר במכון בוטיק לטיפולי יופי מתקדמים - דהיינו לא טיפולי פנים וקוסמטיקה 'רגילים', אלא טיפולים עמוקים יותר. הוזמנתי לטיפול פירוק שומן, שעל פניו נשמע דומה להמסת שומן (שאין לי מושג מה זה, אבל אני רואה את זה במודעות בעיתון לא מעט). מה זה פירוק? במהלך הטיפול גלי רדיו נפלטים ממכשיר מסוים וחודרים לעומק שכבת השומן, מפרקים תאים קיימים, ומה שמפורק יוצא דרך מערכת העיכול. התוצאה נראית בד"כ לאחר מס' טיפולים, או לפחות שבועיים לאחר הטיפול הראשון.
מאחר והוזמנתי רק לטיפול אחד ואין באפשרותי לממן סדרת טיפולים כרגע, התוצאות שראיתי הן חלקיות בלבד. לאחר הטיפול הראשון ירדתי 1 ס"מ בהיקפים, אך נראה שזה היה משמעותי, שכן קיבלתי לא מעט תגובות ששואלות כמה רזיתי (אני על עצמי לא הרגשתי כלום, למרות שנאמר שארגיש קלילה יותר, ואולי המכנס יהיה פחות צמוד).
מחיר סדרה של 3 טיפולים עומד כרגע על 1350 ש"ח. לפרטים נוספים לחצו כאן.


ולעניין שלשמו התכנסנו כאן היום: אחרי כמה וכמה בקשות הכנתי מדריך מפורט ללוק האהוב עלי עם פלטת Electric של Urban Decay!
ולפני שנתחיל אני רוצה להקדיש את המדריך הזה לתלמידים האהובים שלי בביה"ס 'ירין שחף', שבלעדיהם המדריך הזה לא היה יוצא (כי אני עצלנית, והם נתנו לי מוטיבציה מטורפת)


בואו נתחיל:

כמו תמיד מתחילים במריחת צללית קרם בגוון העור על כל העפעף




ע"מ לקבל את הגוון האמיתי של כל צללית (חשוב במיוחד באיפור צבעוני) מורחים פריימר צלליות לבן / צללית קרם לבנה / אייליינר ג'ל לבן על כל גלגל העין ומטשטשים כלפי מעלה בטפיחות בעזרת האצבע.




*על שלושת השלבים הקרובים אפשר לוותר, אבל הם כן תורמים למראה הסופי*
על מנת לקבל גוונים חזקים ועמוקים השתמשתי בשלושה גווני אייליינר ג'ל של אינגלוט על האזורים הרצויים.
בשליש הפנימי של גלגל העין מורחים אייליינר ג'ל צהוב מס' 84




בשליש האמצעי של גלגל העין מורחים אייליינר ג'ל ירוק מס' 85, ובעזרת האצבע מטשטשים את המעבר עם הגוון הצהוב.




בשליש החיצוני של גלגל העין מורחים אייליינר ג'ל טורקיז מס' 87 ומטשטשים את המעבר עם הגוון הירוק.




ע"מ שהצבעים הבאים לא יתפסו בצורה כתמית על העפעף, עוברים על אזור הקפל עם צללית ורודה בהירה או סומק, ומברשת טשטוש (בצילום: Sigma E40)




עם אותה מברשת מטשטשים בקפל את צללית Savage




בעזרת מברשת הנחה של ביוטיקר מניחים את צללית Jilted בקפל ומטשטשים כלפי מעלה ב'זריקות' קטנות (בצילום: Deluxe Chisel Brush, ביוטיקר)




מעמיקים את הקפל עם צללית Urban ואותה מברשת.




בעזרת מברשת קטנה מניחים צללית צהובה בשליש הפנימי של גלגל העין, בדיוק אותו המקום שבו הונח אייליינר הג'ל הצהוב. חטאתי והשתמשתי בצללית אבקה SP04 של B-Cosmic (יוסי ביטון) (בצילום: מברשת C212 Deluxe Detail Mini Chisel, ביוטיקר)




מניחים את צללית Freak במרכז גלגל העין בעזרת מברשת שטוחה להנחת צלליות (בצילום: KIM E112)




בעזרת מברשת להנחת צלליות מערבבים ומניחים את צלליות Chaos + Fringe בשליש החיצוני של גלגל העין (בצילום: MAC 239).




ככה זה צריך להיראות עד עכשיו:




מנקים את הזווית החיצונית של העין בעזרת מגבון לח מהודק לאצבע.




מציירים גבול תחתון לאייליינר בעזרת המברשת המועדפת עליכם, עבורי מדובר במברשת אלכסונית לציורי מים.




'סוגרים' את כנף האייליינר לכיוון קו הריסים וממלאים את החלק החסר.




תוחמים את שאר קו הריסים בפס אייליינר דק מאוד ומחברים לכנף.




מנקים ומחדדים את הגבול התחתון בעזרת קונסילר המתאים לגוון העור.




בעזרת מברשת עפרון תוחמים את קו הריסים התחתון בצללית חומה ליצירת תחושה של צל (בצילום: מברשת 16 של 'ירין שחף', צללית Faint מתוך פלטת Naked Basics)




תוחמים את השליש הפנימי של קו הריסים התחתון באייליינר הג'ל הצהוב שבו השתמשנו קודם (למי שדילג על השלב: ניתן להשתמש בעפרון לבן או שמנת)




מקבעים את האייליינר עם אותה צללית שהונחה בחלק העליון ומברשת קטנה וקשיחה (בצילום: מברשת 37 של 'ירין שחף' וצללית SP04 של B-Cosmic).




תוחמים את פנים העין באייליינר / עפרון שחור.




מורחים מסקרה בנדיבות ומקפידים לסרק מספר פעמים ע"מ להפריד בין הריסים.
(אני הדבקתי גם ריסים מלאכותיים)




הלוק הסופי:






לרכישת מברשת E40 של סיגמא לחצו כאן (קישור אפיליאייטס)
לרכישת מברשת MAC 239 לחצו כאן
לרכישת פלטת Electric לחצו כאן


אני מקווה מאוד שנהניתם מהמדריך! באופן אישי זה אחת הסגנונות האהובים עלי ביותר :) :)
באופן די מפתיע הפלטה ששומשה למראה הזה יוצאת מהמגירה אפילו יותר מאחיותה המעודנות, סדרת ה-Naked.
ספרו לי בתגובות מה חשבתם, ואלו מדריכים תרצו לראות בהמשך!


אוהבת תמיד,
טל פיניקס


אהבתם את הפוסט? אתם מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי בפייסבוק, באינסטגרם,




יום שני, 23 בנובמבר 2015

נעים להכיר: That Glam Gal (או: איך מסדרים את שולחן האיפור בשיק ובצ'יק)

היי היי!

אתחיל בטיזר לפוסט שיעלה בשבועות הקרובים, ואני ממש מתרגשת לפרסם:
אני לא מחדשת לאף אחד כשאני אומרת שאני נאבקת במשקל ובמידה שלי. כן, אני בעד אהבה עצמית, קבלה עצמית וכל הג'אז הזה, באמת. אבל אני גם מאמינה שרצון לשנות משהו ולשפר אותו לא סותר את זה. לאחרונה מכון יופי מסוים הציג לי דרך שבה ניתן לצמצם היקפים ללא כאבים וללא תופעות לוואי. לא, זה לא מחליף פעילות גופנית ותזונה בריאה, אך אגלה לכם סוד: לא שיניתי כלום בתזונה שלי ולפחות 10 אנשים אמרו לי שרזיתי. והטיפול שהעניקו לי עברתי לפני שבוע וחצי. הנראות המיידית של תוצאות הטיפול מדהימה אותי, ואני מודה שלגמרי לא ציפיתי לזה. רוצים לדעת ממה אני כ"כ מתרגשת? עקבו אחרי הבלוג ביומיים הקרובים ותגלו!
ואחרי שהשארתי אתכם על קצות האצבעות, ניגש לעניין שלשמו התכנסנו!

אם אתם עדיין לא מכירים את הקבוצה של טליה - 'מכורי אחסון וארגון של That Glam Gal' רוצו להצטרף!! זוהי קבוצה מקסימה שמאגדת בתוכה המון רעיונות לפתרונות אחסון וארגון, בעיקר של מוצרי קוסמטיקה, ביניהם גם לא מעט מדריכי DIY לעניין. לאחר הצלחת הקבוצה עלתה גם החנות האינטרנטית של טליה, שם ניתן להשיג מגוון ארגוניות אקריליק שקופות שמהוות פתרון אידיאלי לסידור שידת האיפור!


קצת לפני פתיחת החנות, יצא לי לקשקש מספר פעמים עם טליה, והיא התגלתה כאישה חכמה, חריפה אך כיפית ושטותניקית כמוני, וקצת אחרי פתיחת החנות אמרתי לעצמי שאני חייבת לפגוש אותה ולראות מי הגתה את הרעיון המעולה הזה של לפתוח חנות לפתרונות אחסון לקוסמטיקה, ולאו דווקא עוד ליין מוצרים.

בשבוע האחרון ניצלתי הפסקת צהריים בעבודה כדי להיפגש ללאנץ' עסיסי עם הגברת המדוברת, ולהלן הממצאים:

איך הגעת מלכתחילה דווקא לעניין של אחסון?
דווקא האחסון התחיל ראשון.
נולדתי וגדלתי בארה"ב, וכבר שם נחשפתי לחנויות שאין בישראל. כבר בתור ילדה מאוד אהבתי את זה, היו לי המון אוספים מכל הסוגים ואהבתי מאוד לסדר אותם ולמצוא להם פתרונות.
בגיל 12 ההורים שאלו אותי מה אני רוצה מתנה לכבוד בת-המצווה, ועניתי להם 'מגירות'. הלכנו לחנות של ריהוט משרדי ובחרנו לי מגירות משרדיות, וזה היה הדבר הכי טוב בעולם. יש לי את המגירות האלה עד היום. אני אוהבת לקחת מקום נתון ולהוציא ממנו את המקסימום שאפשר.

בעצם כמו רוב הפוסטים בקבוצה שפתחת
נכון מאוד, כל מיני טיפים קטנים ורעיונות יצירתיים. הכיף הכי גדול שלי הוא לשלב את הכל עם הגלאם והסטייל. שתינו יודעות שאחסון גם יכול להיות לא מסודר ולא נעים.

מה קורה כשאין מקומות אחסון? את בעצם דאגת ליצור אותם, או בכל מקרה לייבא אותם.
נכון מאוד. רשתות 'אייס' ו'הום סנטר' הן מצויינות אבל זו לא ההתמחות שלהן, וכשאני מסתובבת בחנויות בארץ ע"מ לחפש פתרונות אני חוזרת מתוסכלת כי פשוט אין מוצרים מתאימים, לא רק לאיפור, גם ליצירה וכל הפיצ'פקעס.
עכשיו, בצומת שאני נמצאת בה בחיי, נפל האסימון.

במהלך הימים האחרונים, כשהאתר עלה, דיברתי עם חברות על המיזם, והן אמרו שזה דבר נהדר, הוא הולך להתפתח?
בהחלט כן. יש לי תכנית ואני רק בשלב א'. העסק הולך להתרחב אך הפוקוס הוא כל הזמן על השילוב בין ארגון ואחסון לבין גלאם. כל מוצר שיכנס לתוך ההגדרה הזו, יכנס לחנות. אני כרגע בפיילוט של בדיקה וסקר שוק, לראות מה הביקוש, מה הולך יותר. יש לי פלטות בעיצוב עצמי בדרך, בדומה ל-Z palette, שהם נהדרים, אבל המגוון העיצובי שלהם מוגבל למדי.

מה לגבי קולקציות מבחינת העיצובים?
זה התחיל ככה, אבל באיזשהו שלב את מסתכלת יותר מדי על משהו ואת מאבדת רגישות. כשאת מגיעה לשם את צריכה לעשות Cut ולחזור עם מבט נקי ורענן. זה בדיוק מה שקרה לי. שמתי הכל בצד, וחזרתי לזה אח"כ. החלטתי לבטל את עניין הקולקציות ולהתמקד ב-10-12 עיצובים.

יש תמיכה בבית לפרויקט?
בלי בעלי לא יכולתי לעשות את זה. הפרגון, ההעצמה, התמיכה. זה פרוייקט חיי, והוא המשענת שלי. אני נוטה להילחץ מאוד והוא מאזן אותי, נותן לי המון אורך נשימה. הוא מאוד מאמין בזה, גם ייקח עוד כמה חודשים או פחות כמה חודשים. גם ההורים תומכים, למרות שקצת קשה להם עם העובדה שעזבתי עבודה יציבה והלכתי לדרך עצמאית, ששונה ממה שהיה בעבר. ב-2015 הכל דרך מחשבים, זה כבר לא כמו פעם.

את מתכננת משהו מעבר לפתרונות אחסון?
כמו שציינתי, הפלטות כבר בדרך. יש לי גם ליין של פוסטרים ואני בוחנת כרגע ליין של מברשות איפור. אני כל הזמן עם הערוצים פתוחים לגבי כיוונים שיפתחו לי את המותג. הייתי עכשיו וקיבלתי זריקת השראה מטורפת.

איך הגעת בכלל לעסק של יבוא?
זה התגנב אלי ב-baby steps, אין לי תשובה חד-משמעית.
זה התחיל מכך שזיהיתי ביקוש כלשהו. הרי אני לא יבואן שמחפש שוק. אני צמחתי בעצמי מתוך השוק. אני נמצאת בכל הקבוצות האלה כבר שנים, חלק מהקהילה של אוהבי איפור ויצירה. הרגשתי שזה מתכתב עם מה שאני אוהבת, אז התחלתי ליצור קשר עם מפעלים, בדקתי עלויות וכל עניין המכס והיבוא עצמו. הצד השיווקי הוא בעצם הקבוצה שפתחתי וגדלה בקצב מדהים, והבניה של האתר. הכל אני עושה בעצמי. אני לא מחזיקה אנשים חיצוניים שמתפעלים את האתר. יש לי רואה חשבון, עמיל מכס וזהו.

זו תזמורת של איש אחד.
כן, לגמרי. לא ידעתי לעשות שום דבר מכל זה, למדתי הכל בדרך.

הכל טוב ויפה על הנייר, אבל כשאת מגיעה לתכל'ס זה אחרת
יש לי תואר ראשון ושני במנהל עסקים, אבל זה לא למדתי בזה אפילו חצי ממה שלמדתי בחצי השנה האחרונה עם הקמת העסק, זה שונה לחלוטין. התואר כן נתן לי בסיס מסויים, אם זה עבודה עם אקסל, עם תכנית עסקית ותחומים נוספים. הכל פחות זר לי, כי יש לי נגיעה קודמת.

מה לגבי ליין איפור?
אני מתה להביא ליין איפור!! זה החלום שלי, אבל יש בעיה שקוראים לה משרד הבריאות.

נעזוב את זה.. משהו נוסף שאת רוצה לספר?
אני נהנית כ"כ מהעסק. הלקוחות נותנות לי השראה כל הזמן. כשפתחתי את העסק חשבתי מי הלקוחה. הלקוחות הן בעצם נשים כמוני, שאוהבות איפור ויצירה. זה תענוג גדול ואני לומדת מהן המון. יש כאן סינרגיה מדהימה.


אחרי שהכרנו את האישה מאחורי המיזם, הגיע הזמן לקבל טעימה המוצרים:
לידי הגיעה יחידת אחסון מדגם 'קמילה' שמורכבת שמשתי מגירות קטנות ושתי מגירות רחבות יותר, וכל העניין מתפרס על 3 קומות. הארגונית עשויה אקריליק שקוף ויחסית עבה, שמבחינתי זה יתרון.
מבחינתי יש בארגונית הזו אפקט 'טארדיס', וחובבי ד"ר הו יבינו אותי: I'ts bigger on the inside!
נכון, אני לא יכולה להכניס שם את כ-ל אוסף האיפור שלי (בגלל זה יש לי חדר איפור) אבל נכנס שם לא מעט בכלל, באופן מפתיע ביותר!

קצת המחשות:







שימו לב לעקוב אחרי העמוד של החנות, טליה מבטיחה לנו מבצעים שווים לכבוד הבלאק פריידיי!!
(למעבר לעמוד הפייסבוק לחצו כאן)


*גילוי נאות: הארגונית התקבלה לסקירה


עד כאן להיום, נתראה בקרוב!
אוהבת תמיד,
טל פיניקס

אהבתם את הפוסט? אתם מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי בפייסבוק, באינסטגרם,




יום ראשון, 8 בנובמבר 2015

Makeup of the day 8.11.15

היי היי!!

בצעד גס ובוטה את יכולה מעתיקה את הקונספט של הלוק היומי מחברתי והבלוגרית הנהדרת מיי גרף!
אז אולי לא תמיד אצליח להכניס גם את התלבושת, אבל בהחלט אכניס את האיפור ;)





החלטתי ללכת על מעושן דואוכרומי היום. יש את הימים שפשוט לא מתחשק לי ליצור איפורים מורכבים עם המון גוונים וטכניקות מסובכות. כמו לכולם לפעמים גם לי מתחשק משהו פשוט. הדרך להקפיץ לוק בסיסי למשהו שנראה סופר-מיוחד תהיה לא פעם שימוש בצללית דואוכרומית. 

מעושן דואוכרומי מדליק בשילוב שפתון עדין בסגנון my lips but better  סוגר לי את הפינה של האיפור ואני יכולה לקחת עוד כמה דקות לשתות את הקפה לפני שאני יוצאת מהבית, או במקרה הזה להספיק לצלם את המוצרים והלוק הסופי כדי לשתף אתכם ;) 



פירוט המוצרים המלא: 

עיניים: 
NARS Smudge proof eye primer
MAC Paint Pot - Soft Ochre
Sigma Eye Shadow Base - Spy
MAC Eye Shadow - Club 
ביוטיקר - צללית גבות מחולקת 
Inglot AMC Pigment - 85
Clinique Bottom Lashes Mascara
L'oreal Voluminous Million Lashes Excess 
קרליין - מסקרה Bold
Bobbi Brown Eye Shadow - Bone

פנים:
Benefit Porefessional Primer
Estee Lauder Double Wear Liquid Foundation - Bone
MAC Face & Body - C1
MAC Strobe Liquid 
Smashbox Trio Contour Sticks 
MAC Blot Powder - Light 
The Balm - Mary-Lou Manizer 
The Balm - Bahama Mama 
Essence - Love & Sound Blush
Clinique - Blushing Nude Lipstick 

המצלמה: Canon 650 


עד הפעם הבאה, 
אוהבת תמיד, 
טל פיניקס 



יום שבת, 7 בנובמבר 2015

HAUL: Sigma, Laline & MAC

היי היי!!

לפני שאגש היום לנושא הפוסט, אני רוצה להכריז על הזוכה מההגרלה של הפוסט הקודם, שם סקרתי והגרלתי סומק משגע מבית 'מייקל קורס'.

ברכות לזוכה:

ענת פז-קוטלר


אנא צרי עמי קשר בהקדם ע"מ שאשלח  לך את הפרס :)



ועכשיו לענייננו; בחודש האחרון היו לי מספר עבודות גדולות שחייבו אותי להרחיב מעט את נבחרת מברשות הפנים שלי, מאחר ואני לא אוהבת להתחיל לנקות את המברשות מול הלקוחות, ומעדיפה להוציא מברשת נקייה עבור כל לקוחה.

מי שמכיר אותי יודע שהתמכרתי קשות למברשות של חברת 'Sigma' יש לי מבחר מכובד מהליין שלהם. כמובן שכאשר הבנתי שאני צריכה מברשות נוספות הם היו הבחירה הראשונה שלי ומיד רכשתי את סט ה-'Sigmax' השני שלי (לחצו כאן לקניה)




מלבד פעם אחת שהמברשת התפרקה ומיד קיבלתי פיצוי בדמות מברשת חדשה, מעולם לא התאכזבתי מהמברשות של סיגמא, הן הפכו להיות המברשות שנשלפות באופן אוטומטי מכוסות אחסון המברשות שלי, שכבר עברו את ה-250 במספר (מברשות, לא כוסות מברשות, כן? למרות שהיד עוד נטויה, רק אומרת..). 

וכמובן שאם כבר העגלה שלי כ"כ מנופחת, החלטתי לנפח עוד קצת ולהגיע למשלוח בינ"ל חינם, (מעל 150$, היו לי 20$ להשלים) וכמובן שהחלטתי לקחת סט מברשות טשטוש (לחצו כאן לקניה) שראיתי בעבר אצל שירי (לחצו כאן לקריאה).
בהתחלה ניסיתי להבין מה מיוחד בסט הזה, ואחרי הנסיונות הראשונים איתו הבנתי שלכל מברשת רמת קשיחות ודחיסות שונה, מה שמאפשר לי ליצור ביתר קלות את מעברי הצבע המושלמים שאני כ"כ אוהבת. 
יש שם מברשות שיתאימו לרפרוף קל של חומר ויצירת הרמוניה מפוזרת וחלקה, ויש מברשות שיתאימו לטשטוש נקודתי ומדויק, ויתאימו במיוחד לטשטוש גבולות של אייליינר מעושן (לחצו כאן לקריאת המדריך שיצרתי עבורכם).





כהרגלם בקודש, ב-'Sigma' עטפו כל מוצר ומוצר בצורה נהדרת, כך שאפילו פלטת הצלליות שקיבלתי במתנה (הזמנה מעל 100$) הגיעה בצורה מושלמת. האמת שדווקא מחלק מהצלליות בפלטה התאכזבתי, רמת הפיגמנט לא אחידה בכל הגוונים; חלקם נהדרים ודורשים נגיעה קטנה עם המברשת וחלקם לא מוציאים צבע כלל, גם לא בעזרת מאמץ עיקש.





הפלטה הגיעה עם מברשת דו-צדדית המכילה את מברשות E40 + E55. מבחינת צפיפות ותחושת הסיבים אין שום הבדל בין המברשת המצורפת לפלטה לבין המברשות הבודדות הנמכרות באתר, היא באותה איכות בדיוק.





ללין - לכבוד ראש השנה בוציאו בללין קולקציית מוצרים בהשראת Keith Haring, יוצר האיורים שכולנו מכירים משנות ה-80 וה-90 (לצפיה בתמונות לחצו כאן) שנשאה ריח ונילי מתוק (מתוק תרתי משמע). מאחר ומוצרי טיפוח בריח וניל לא עושים לי טוב בד"כ (ריחות מתוקים עושים לי מעט בחילה לעתים) החלטתי להמיר את מוצרי הקולקציה שקיבלתי בהשקה במוצרים אחרים שאהיה יותר אובייקטיבית לגביהם ואוכל לתת עליהם ביקורת חיובית במקום לשלול על הסף בשל ריחם.
במעמד ההחלפה בחרת לקחת את הברונזר המהולל של החברה וסומק במרקם cream to powder


את הברונזר החלטתי לרכוש לאחר שראיתי אותו אצל מספר לא מבוטל של קולגות ונורא רציתי לנסות אותו בעצמי.
גיליתי שההייפ מוצדק לחלוטין - הברונזר ניחן בגימור מאט לחלוטין, הוא לא גירי ומתפורר, לא כתום מדי ולא אפור מדי, אלא בדיוק באמצע - גוון חול יפהיפה שמתאים בצורה מושלמת לבהירות שבינינוץ לאחרונה אף זנחתי לשבועיים את הברונזר האהוב שקניתי בספורה פולין ושלחתי יד לברונזר של ללין באופן אוטומטי, משהו שלא קורה אצלי לרוב.

לפוסט של Beauty In Between

לפוסט של All My Hobbies
לפוסט של השיקסע

לפוסט של The Funny Bunny








המוצר השני הוא סומק בגוון Papaya, שמאז שראיתי אצל All My Hobbies לא הפסקתי לחשוב עליו וידעתי שארכוש אותו בשלב כלשהו. הגוון לא לחלוטין ניתן להגדרה - הוא בין קורל לורוד, פשוט מתוק.
הגימור אכן מתקבל פודרתי על העור ואני נהנית להניח את הסומק עם מברשת Multi-Task של Real Techniques.






הדובדבן שבקצפת: מאחר והנוזל לניקוי מברשות של מאק זורם אצלי כמו מים (אני קונה אותו בשישיות, החבר'ה במאק יעידו על כך ;) ) ופה ושם נגמרים לי גם מוצרים אחרים, אני מנצלת כמו ילדה טובה את ההזדמנות למחזר את האריזות בתכנית Back 2 MAC של החברה, במסגרתה על כל 6 אריזות מוצרים שתחזירו, תקבלו צללית במתנה. עד ינואר 2014 המתנה הייתה שפתון, וכרגע זה השתנה לצללית מהליין הרגיל. בחו"ל ניתן לבחור שפתון או צללית, ואני מקווה שגם כאן זה יתקדם לאותו הכיוון.





הפעם בחרתי לקחת את שתי הצלליות הדואו-כרומיות הכי יפות בליין: Club ו- Stars & Rockets.

Club היא כנראה אחת הצלליות הכי מפורסמות של החברה. היא בעלת בסיס חום כהה יחסית, עם הברקה ירוקה מעודנת. אני אוהבת מאוד להשתמש בצללית הזו כמעבר, מאחר והאפקט הדואוכרומי שלה חלש יחסית בהשוואה לפיגמנטים דואו-כרומיים שיש ברשותי.

Stars & Rockets היא צללית ורודה בעלת הברקה כחלחלה-טורקיזית משגעת. גם היא נהדרת לטשטוש מעברים, בעיקר אם מדובר במעושנים המכילים גוונים סגולים למיניהם. היא נהדרת גם להנחה מעל בסיס שחור או כחול כהה, ליצירת מעושן אדג'י וצבעוני!

למען האמת, ראיתי לא מעט איפורי עיניים ששילבו את שתי הצלליות הנ"ל, ויצרו לוק צבעוני אך אלגנטי מאוד.



בינתיים כבר יש מספר חבילות בדרכן אלי, שיספקו עבורי חומר לסקירות ומדריכים נוספים, וגם כמה מתנות נוספות לקוראים והקוראות המדהימים שלי <3
ההגרלה הבאה לא מאוד רחוקה, Stay tuned!!!



אוהבת תמיד,
טל פיניקס



אהבתם את הפוסט? אתם מוזמנים להמשיך לעקוב אחרי בפייסבוק, באינסטגרם,