יום שני, 30 בדצמבר 2013

My 2 cents about thigh gap..

הפוסט הזה נכתב בעקבות הפוסט של זוהר וסילויצקי, שנוגעת הרבה בתופעה של רזון קיצוני במדיה.
היום גם ראיתי בסטטוסים מצייצים, פוסט על מישהי במידה 3 - 40 שלא מוצאת בגדים ברשתות מיינסטרים כמו קסטרו ורנואר. כולם התלהמו על הבחורה הזו, קראו לה attention whore, הציעו שתעשה דיאטה (למרות שהיא רחוקה מלהיות שמנה) מספר פעמים, ובעיקר תקפו אותה.  ויודעים מה? אולי הניסוח שלה לא היה מדויק, אבל הטענה נכונה!

אני לובשת כרגע מידה 44, לפעמים 42. אני לא הר אדם, אני לא שמנה באופן קיצוני. למה מחוייבת ללכת לקנות בעונות ו-ML את הבגדים, שתסלחו לי מאוד, אבל מעוצבים בצורה זוועתית ולא מחמיאה בכלל. גם אני רוצה את הטישרט המגניבה, את הסוודר המשוחרר, שפאקינג לא עוברים לי את החזה, ואת המכנס שמפוצץ בלייקרה, אבל במידה 46 בקושי עובר לי את אמצע הירך.
אפילו בעונות, מידה 46 לא נסגרה עלי, אבל בדגם אחר 42 מחליק עלי. אז ניגע כאן בכמה סוגיות היום.

1. אני קוראת לחברות האופנה - ישרו קו! ביניכן, ולפחות בין הדגמים. לא יתכן שבאותה חנות, מכנס במידה 42 יהיה לי גדול ובדגם אחר מידה 46 לא תיסגר עלי. מה הקטע?? למה במארקס אנד ספנסר, באסוס ובעוד אתרים מידה היא מידה וזה אחיד בין הדגמים, אבל בארץ אפשר להשתגע ואת לא יכולה לדעת איזו מידה את צריכה כי לכל דגם יש סקאלה אחרת? די!
אגב, המקרה הזה היה ברשת ONOT, רשת למידות גדולות לכל דבר. קצת אירוני, הייתי אומרת..
אה כן, במטותא מכם, מעצבים יקרים.. אם זה לא קשה מדי.. אם תחליטו כן ליישר קו, תנסו לדאוג שמידה 46 תהיה 46 ולא 40, סבבה? לא בא לי ללכת ל"ריקושט" ולקנות אוהל כשמלה, קצת כבד, ולא מחמיא, אתם יודעים...


2. פרזנטוריות רזות מדי - באמת? לקחת דוגמנית גבוהה וחטובה במידה 38, 40 במקרה הטוב, כדי לייצג קהל לקוחות שקונה מידות 46-48 ויותר? איך בדיוק מרינה מקסימיליאן בלומין/קרני/וואטאבר אמורה לייצג את האישה הממוצעת שבאה לקנות בגדים ברשת שאותה היא מייצגת (כן, נתפסתי על ONOT, אבל רק כי הם ממחישים את הנקודה כ"כ טוב, זה קורה בהרבה חברות נוספות).
כשלפרזנטורית אין גרם שומן על הצלעות בגב, ובטן שטוחה, איך the fuck היא אמורה לייצג אישה שלובשת מידה 50-52? יודעים מה, אולי הלכתי רחוק.. איך היא בדיוק מייצגת מידה 44?? נכון, היא לא. משום מה גם החברות שכבר מתיימרות לפנות לקהל המידות הגדולות מנסות ליישר קו עם "המיינסטרים" ולקחת דוגמניות שרזות בהרבה מקהל היעד שלהן.

מרינה מקסימיליאן לקולקציה האחרונה של ONOT. מייצגת מידות גדולות my ass


3. התעורר לאחרונה עניין של thigh gap, רווח בין הירכיים כשמצמידים את הרגליים. ואין לי רווח, ואוי אוי אוי - יש לי "צמיגים" בגב! והרגליים שלי גם לא הכי רזות. ואני הולכת בשורטס עם גרביון, חצאיות מיני, וגם שמלות מיני, לא רק סמרטוטים רחבים וחסרי צורה עם הדפס הזוי שמנסים למכור לי. נכון, עדיין לא הגעתי למקום שאני שלמה עם עצמי עד הסוף, עדיין יש לי שד בראש שאומר לי להפסיק לאכול כליל, לחזור לשגרה מטורפת ולא בריאה של 200-300 קלוריות ביום, רק כדי להגיע לרזון הזה. אבל לא, אני נלחמת בזה. אני אוכלת, משתדלת לעשות את זה מאוזן, אבל גם לא למנוע מעצמי כלום.
אני אעשה עם הגוף שלי מה שאני בוחרת, וכולם יכולים לקפוץ לי.
 חברות האופנה שמסרבות לראות אותי כלקוחה פוטנציאלית? איבדו אותי, אני נוסעת לחו"ל, קונה דברים מהממים ואיכותיים פי שניים ובחצי מחיר - ושם מקבלים אותי! איבדתם לקוחה. לקוחות. פלח שוק שלם שמרגיש מקופח ומצורע.
אז תמשיכו בשלכם, להתנהג כאילו אין לגיטימציה לייצר בגדים יפים ואופנתיים במידות גדולות יותר מ-38-40, ואנחנו נמשיך לפרנס אחרים.

בחורה שמנה במיני!! ועוד מחייכת! שאלוהים ישמור אותנו...

4. טוקבקסטים - "הפתרון הוא ברוקולי והרבה עלי בייבי" , "תעשי דיאטה יא שמנה". ב-א-מ-ת שיצאתם לי מכל החורים עם התגובות הדוחות והפוגעניות שלכם.. אתם - לא תגידו לי מה לעשות עם הגוף שלי ואיך לחיות את חיי, אין לכם שום זכות לדבר ככה ולפגוע ככה!! מדברים כאילו אתם יותר טובים ממני ומתנשאים. סליחה, אבל למה נראה לכם שהמילים שלכם יגרמו לי למשהו אחר חוץ מלהתעצבן ולקלל אתכם בלב? מי ומה אתם? מאחורי המקלדת אתם נורא חזקים, אבל אם נראה אתכם במציאות, מה נמצא?
סביר להניח שמאחורי המקלדת אתם סתם קופיפים חסרי בינה שלא יודעים להתמודד עם משהו שונה מכם או שמסרב לחיות לפי אמות המידה שלכם..
מבחינתי נכללים בקטגוריה הזו כל האנשים ה"נחמדים" - "אם רק תרדי 10 ק"ג תהיי כ"כ יפה.." "חבל עליך, רק תעשי דיאטה". כאילו, מה? אם יש לי עוד 20 ק"ג אז העיניים שלי פחות יפות, פחות ירוקות? השיער שלי פחות יפה? משקל לא עד כדי כך  משפיע על תווי הפנים והמראה, אז תעשו לי טובה.. ההערות האלה הן הכי מכאיבות, כי מלטפים אותך ואז נותנים לך סטירה, באותו משפט, וזה פשוט מרגיז!!
ומי אתם בכלל שתעירו לי על המשקל? לקוחה בחנות? בנאדם באוטובוס? אתם לא מכירים אותי what so ever ואין לכם שום זכות להעיר לי על המראה, ובטח על המשקל שלי!!
בפעם הבאה שמישהו רוצה להגיד לי את זה, תחסכו ממני..


למוחות האופנה הצרים האלה, אני מי שאני ומה שאני, לא טוב לכם? כולכם יכולים לקפוץ לי..
No thigh gap, no problem.